בנחת!!

בנחת!!


כשצפיתי באישה היקרה לי מכל קורסת לתוך עצמה נחקקה בתוכי המילה נחת. לעצור ולנשום.

זו הייתה שנה קשה וטראומטית שעיצבה את חיי והכניסה לתודעתי פרופורציות.


לפני שש שנים הוריי התגרשו והגירושין היווי טריגר למחלה כרונית רדומה להתפרץ בגופה של אימי, היא חוותה התקפים של ימים ואף שבועות של סחרחורות ברמה שלא יכלה לקום המיטה, לא לאכול ולא לישון. ההתקפים שלה הלכו והצטופפו והיא התחילה לאבד את החיות שבה, את השמחה ואת הלקוחות בעבודה שלה (היא מעצבת פנים נפלאה). אימי קמלה מול עיניי.

הרופאים היו חסרי אונים, לא ידעו איך לפתור את המחלה, ויכלו רק להציע כדורים שיעזרו להפחית את עוצמת ההתקפים(, בכלל אני חווה שהרפואה המודרנית מתקשה להתמודד עם בעיות כרוניות). אז פנינו לרפואה הטבעית ובאמצעות אוסטיופתיה ושינוי תזונתי מוקפד לפי הנטורופתיה מצבה השתפר. וכך, כשהפערים בין התקף להתקף גדלו והיא חזרה לתפקד וחזרה לעבוד, התפנינו להבין באמת את המחלה שלה. שמנו לב שבכל פעם כמה ימים אחרי שהיא חווה לחץ גדול היא מקבלת התקף. ושעוצמת ומשך ההתקף הולכים ביחס ישיר לעוצמת הלחץ שחוותה. זה יכל להיות חרדה כלכלית מהעתיד או לקוח מחוצף שלחץ עליה או אפילו ריב עם חברה, לא היה קשר לגודל הבעיה אלא לכמה עמוק היא הכניסה אותה ללב שלה.


סטרס משפיע עמוקות על הגוף שלנו, אני צפיתי בכך במו עיניי.


אמא שלי פתחה במסע להפחתת הסטרס בחייה ובכלל מסע לריפוי עצמי. האישה הנפלאה הזו שינתה את חייה באמצעות שינוי של דרך המחשבה שלה ושל התזונה שלה. היא השתתפה בקורסים וליווים והלכה לטיפולים והיום היא חזקה ובריאה יותר מאי פעם. היא למדה להרגיש את הגוף שלה ברמות הכי גבוהות שאפשר ויותר מהכל היא למדה להירגע, שכלום כלום לא חשוב - רק הבריאות. 

ואני מאז מנסה לפזר נחת סביבי, רוצה לצעוק בקולי קולות, הכל בסדר, אפשר לנשום. הבריאות שלנו במקום הראשון. אז כשספק מעט מתעכב או כשחברה כותבת שהיא מאחרת אני מצייצת בחדווה "בנחת!!" ומקווה שיענו להזמנתי. ומה איתך? כבר נשמת עמוק היום?