בואו נדבר על המהות, העולם קורס? כן. לא. אממ תלוי את מי שואלים, כמו בכל תחום יש המון גרסאות. מה שחשוב הוא להתרכז בכאן ובעכשיו, ליצור טוב ולהבין שמותר לנו שיהיה לנו טוב, כמה שיותר טוב. ואם כבר עולה מחשבה על העתיד אז לדמיין אותו ורוד. או ירוק בעצם.
הגישה שלי לגבי המהפך הירוק היא מתונה, זה אולי מפתיע אם חושבים על זה שאני מדברת על שמפו מוצק בכל הזדמנות שלהרבה אנשים זה צעד "הארד-קור", אבל בשבילי המעבר לשמפו מוצק היה מהנה ושיפר את מראה השיער שלי. מבחינתי המטרה של השינוי הירוק היא ליצור הרגלים חדשים ושינויים לשנים קדימה, זה תהליך איטי וארוך ושינויים שלא יהיו נוחים ונעימים פשוט לא ישרדו לאורך שנים. מדובר על חינוך ושינוי מהותי ועמוק ולא באוסף של טרנדים שמצטלמים יפה לטיקטוק.
כשאני חושבת על העולם בעוד 20 שנה אני מדמיינת אנרגיות מתחדשות זורמות בעוצמה בכל בית ללא הגבלה, תחבורה יעילה ונהדרת שלא מזהמת, אני מדמיינת חברות שמייצרות מוצרים איכותיים ועמידים כמו שהיה פעם ללא התיישנות מתוכננת, בתי ספר שקשובים לצרכים של הילד ומייצרים דור מחובר ונינוח יותר, בסופרים יהיה מזון ומוצרי היגיינה ללא רעלים מפירות דרך חטיפים ועד סבון לרצפה, הים יתנקה ממחפשי דלקים ופולטי זיהומים, תעשיית הקוסמטיקה תקטן ותייצר מקומי ואיכותי, ונתפנה לפתור את הרעב והחולי שעוד נותר בכדור הארץ. ונאמר אמן.
זה דמיון אוטופי נכון, אבל ממנו אני גוזרת את ההשקפה שלי בנוגע לשינוי הרגלים ולצריכה ירוקה, אני לא דוגלת בויתור ובצמצום, דברים שאני רוצה לעשות או לקנות ואין להם אלטרנטיבה ירוקה אני ממשיכה לעשות או קונה וללא רגשות אשם. אני לא תומכת בלטוס פחות כי לטוס זה מזהם או בלוותר על הברוקולי כי הוא מגיע עטוף בניילון נצמד וקלקר. אני מחפשת הרגלים טובים יותר, שיטיבו איתי ועם הסביבה ביחד ושואפת לשנות בכל פעם קצת. לוותר על החד פעמי, להתנסות בקומפוסט, להשתמש באמצעי היגיינה רב פעמיים, ללמוד לבשל גם ללא מוצרים מן החי, לעבור לסבון מוצק לשטיפת כלים ולהכין אבקת כביסה בבית, לקנות מוצרים איכותיים ועמידים יותר, לעצור ולהתבונן על הטבע, להעריך ולהוקיר אותו.
הכל מתחבר, כשאני בוחרת באפשרות האקולוגית אני לרוב בוחרת באפשרות הבריאה יותר ואפילו הכלכלית יותר, אני מקיפה את עצמי במוצרים שיגרמו לי לרצות לנשום לרווחה וישמרו על האוויר שלי נקי מרעלים. ופשוט נעים יותר בעולם.
