סבונים יכולים להכין שמנים טבעים, שמנים אתרים ומינירלים שיכולים להזין את העור והטיב איתו. אבל הם יכולים גם להכיל כימיקליים סינטיים רעילים שיכולים לייבש את העור ולהזיק ולזהם את הגוף ומערכת הנשימה שלנו.
החשיפה היומיומית לכימיקלים סינטיים מסוכנים אפילו בכמות קטנה היא עלולה להיות מזיקה בטווח הארוך. ולכן כתבתי לך
רשימת כללי אצבע כדי לזהות האם המוצר לפנינך יטיב או יזיק לעור ולגוף שלך:
1. תריחי את המוצר, קחי נשימה עמוקה ותרגישי איך הגוף שלך מגיב, אם הריח חזק מידי או אפילו מעורר בחילה הגוף שלך מאותת לך שהמוצר לא עבורך.
2. חפשי מוצרים שלא מנוסים על בע"ח, ללא SLS, ללא פארבנים וללא כימיקליים סינטטים.
3. יש חברות שיודעות להשתמש בתחליפים רעילים כך שיוכלו לרשום שהן "ללא SLS" וכו' אבל בעצם להשתמש בתחליפים רעילים לא פחות. הדרך הכי יסודית לגלות אותן היא ללמוד לקרוא רשימות רכיבים ולהבין לעומקאת המשמעות של כל רכיב. אני יודעת שאת כנראה לא עומדת לבצע את זה, וגם אני לא ולכן מצאתי טריק שעוזר לי לחסוך את הבדיקה הארוכה.
אני מחפשת את המילה "perfume" ברשימת הרכיבים. ואם היא מופיעה אני שוקלת לוותר על המוצר.
הסבר: לכל מוצר טיפוח מוסיפים ריח, ניתן להוסיף בישום טבעי העשוי משמנים אתריים (ויקר מאוד) או להוסיף בישום סינטטי העשוי לרוב מתערובות פטרוכימיות מתוצאי לוואי של תעשיית הנפט והן זולות יחסית. אם חברה בוחרת להכניס למוצרים שלה שמנים אתרים במקום בושם סימן שהיא משקיעה מאוד באיכות הרכיבים של המוצרים שלה.
כמובן שזהו רק כלל אצבע ויהיו חברות שמוסיפות בישום סינטטי ממקורות טבעיים והמוצרים שלהם טובים.
4. לחפש פשטות
כשאני קונה מסיכת בוץ מים המלח ואני עדיף שיהיה בה בעיקר בוץ מים המלח. וכשאני קונה סבון הוא צריך להכיל בעיקר שמנים צמחיים וטובים כמו שמן זית וחמאת שיאה.
זה מקביל ללכת ולקנות סורבה, אעדיף לקנות סורבה העשוי רק מפירות ומים לעומת כזה שרשימת הרכיבים שלו מכילה שמות ארוכים ולא מזוהים של כימיקלים וצבעי מאכל.
הרגילו אותנו שרשימת רכיבים היא דבר ארוך ולא קריא אבל זה לא חייב להיות ככה. יש מוצרים שלגמרי אפשר להבין ממה הם עשויים. מאתרים שמנגישים את המידע ובזכות מוצרים שפשוט עשויים מרכיבים מקוריים ולא מחיקויים סינטטיים.
איך לזהות האם הסבון שלך רעיל?
רשימת כללי אצבע שיעזרו לך להבין את מוצרי הטיפוח שלך
